יום ראשון, 26 באוגוסט 2012

מה לפולניה ולגיוס טאלנטים?




איפה מוצאים היום עובדים טובים? מהו "כיכר השוק", שדרכו חברות מאתרות מועמדים אטרקטיביים לעבודה?

פעם הכל קרה בלוחות הדרושים בעיתונות. מי שחיפש עבודה לא יכול היה שלא לרכוש את כל עיתוני השבת, לעבור עליהם בקפידה (רצוי עם מספריים או מרקר להדגשת המודעות החשובות), ואז ביום ראשון בבוקר להתיישב על הטלפון או ליד הפקס. משום כך, המעסיקים היו צריכים רק לנסח מודעת דרושים אטרקטיבית ולחכות לעובדים שכבר יגיעו.

והיום? איפה מוצאים היום את הכוכב הבא?

האמא הפולניה של פעם לא היתה מרשה לבתה, רווקה זקנה בת 22, לרדת למכולת ככה סתם, במראה הטבעי שלה "על הבוקר". זה תמיד קרה רק אחרי שהבת לבשה שמלה יפה ונקייה, התאפרה קלות והיתה מוכנה, הלכה למעשה, לצאת למכרז, "כי לכי תדעי את מי תפגשי ומי יראה אותך, אולי הבן של מר רובינשטיין בדיוק ייכנס לקנות דג מלוח?". והבת, מה לעשות, התלבשה יפה וירדה למכולת רק כדי לגלות שמשפחת רובינשטיין שוב הסתדרה בלי לקרדה.

כן, האמא הפולניה היתה אשת שיווק רבת פעלים וניסיון שלא האמינה בהתמקדות במדיה אחת בלבד. היא צדקה. כפי שאין (וגם אף פעם לא היה) מקום אחד ויחיד שבו מוצאים חתן או כלה, כך אין מקום אחד ויחיד שבו ניתן למצוא טאלנטים, ומי שמחפש עובדים מצטיינים צריך לפעול בכל הערוצים.

היום המשימה קשה עוד יותר, עם הדיבורים על מיתון, האטה, תהליכי גיוס הבלתי נגמרים, ההמתנה ל"אחרי החגים", רוחות המלחמה שבאוויר, תרחישי האימה והמחירים המאמירים,

"שוק של מעסיקים" כך קוראים לזה. השוק מנוהל על ידי  החברות שמגייסות  את הטובים ביותר במחיר הזול ביותר. יחד עם זאת, אסור לטעות: החברות עדיין מחפשות את הטאלנטים המוכשרים ביותר, שכן כולם יודעים שמה שמבדל היום בין פירמה לפירמה הוא ההון האנושי שלה.

אז איפה מסתתרים הטאלנטים?

קוראים לזה לינקדין. אם התגובה שלכם עכשיו היא "מה זה לינקדין ואיך מבטאים את זה", אם החברה שלכם עדיין לא יודעת איך מאתרים מועמדים מצטיינים לעבודה דרך לינקדין, אתם חייבים להתעורר!

"אם אתה לא שם אתה לא קיים", זו אמירה די מדוייקת לגבי משקלו של אתר לינקדין (Linkedin) בשוק העבודה של היום, כי זה המקום לראות ולהיראות. בשוק מתרוצצים מספרים מדהימים על מספר הישראלים שחברים ברשת הזו. האם באמת שם מסתתרים כל הטאלנטים? לא, ממש לא, אבל אי אפשר היום לגייס מבלי להיות נוכחים ברשת הלינקדין.

איך עושים את זה? שאלה טובה. צריך לדעת את הטריקים והשטיקים שרק מי ש-25 שנה בעולם הגיוס יודעת, ומזה שנה וחצי מגייסת במו ידיה כשרונות דרך הרשת.... כן, אני שם, ועוד איך – והיום אני גם מלמדת מעסיקים איך לייצר בולטות בעולם האון-ליין ואיך להשתמש ברשת ככלי משמעותי לאיתור וגיוס עובדים מצטיינים!

בקיצור, הגיע הזמן שתיכנסו למשחק האמיתי. כל הסודות וכל הרזים נלמדים בסדנת לינקדין שלי ושל שותפי, המומחה מספר אחת לשיווק ברשת, הלא הוא רונן עופר!

רוצים להירשם לסדנה? יש לכם שאלות או הערות? אשמח מאוד לקבל פניות לכתובת ayeletv@kolega-hr.co.il. שלכם, איילת

יום ראשון, 12 באוגוסט 2012

אבא שלו היה רץ




אבא של ג' היה רץ מרתון. הוא לא רץ מהר וגם לא יותר מ-8 שעות ביום, אבל הריצה שלו נמשכה יותר מ-40 שנים, באותו מירוץ ואצל אותו מעסיק. הוא כמובן לא היה היחיד בין בני דורו שרץ למרחקים ארוכים, שכן זה מה שהיה מקובל באותן שנים.

ג' הגיע אליי לניהול הקריירה שלו , אחרי שעזב את מקום העבודה הקודם כעורך דין במשרד די גדול. הוא התלבט לאן פניו, ושמחתי להיות שם עבורו. בניגוד לאביו, ג' הוא יותר טיפוס של ספרינטים למרחקים בינוניים, כמו רוב מי שנמצאים היום בשוק העבודה. המירוצים שלו נמשכו עד עכשיו כשלוש-ארבע, בקצב מהיר יותר ועם הרבה יותר מ-8 שעות עבודה ביממה. הנאמנות של ג' ובני דורנו, מצד שני, לא נתונה למעסיק אחד ויחיד ואנחנו תמיד בודקים ומגששים, נמצאים בעניינים ומתחזקים קשרים.

כשאבא של ג' או מישהו בן דורו פוטר או התפטר והיה צריך למצוא מקום עבודה חדש, זה היה סיפור גדול, ממש גדול. התקופה הזו שבה אדם היה "מובטל" או "חסר עבודה" היתה משברית וטראומטית, לא פחות, והיה ברור שצריך לעשות הכל על מנת לחזור למעגל העבודה כמה שיותר מהר.

היום, בשוק התעסוקה החדש, הדברים נראים אחרת. אנחנו לא מובטלים אלא "בין עבודות", וההפוגה הזו איננה תקופה משברית המנותקת מהקריירה שלנו אלא פרק של התחדשות והמשך צמיחה כחלק מהקריירה, לקראת האתגרים הבאים.   

כך יש לראות את הדברים: כמו בחזרה ממסע רגלי ארוך וקשה, כשאתה בבית אחרי מקלחת וארוחה טובה, משחזר את כל הדברים שעברת, מפיק לקחים, חושב איפה יכולת לצעוד מהר יותר ואיפה נכון היה להאט וליהנות יותר מהחוויה. אתה ממלא מצברים ומתחיל לתכנן את המסע הבא. כך צריכים המועמדים לעבודה לראות את הדברים. תקופת הזמן הזו, בסיום פרק העבודה הקודם ורגע לפני פתיחת פרק חדש, היא הזדמנות מצויינת לתהליך חשיבה שיגרום לכך שהמסע הבא יהיה טוב יותר, מהנה יותר, אפקטיבי יותר. הריחוק מהיומיום של העבודה נותן נקודת מבט נקייה ונכונה יותר ומאפשר הסתכלות אחרת על המשימה ועל הדרך שבה אנחנו מנסים להשיג את המטרה.

גם המעסיקים צריכים להבין את היתרון שבהפוגה בין עבודות. לקבל לעבודה אדם מנוסה ואיכותי שישב בבית זמן מה וטען את מצבריו זוהי זכות גדולה. אתם מקבלים לעבודה אדם רענן וחד, שחשב בשבועות האחרונים על הדברים החשובים והמשמעותיים, ולא מישהו שעד הרגע האחרון היה עסוק בדחוף והיומיומי אצל המעסיק הקודם שלו.

הדברים נכונים לכל אחד מהמועמדים, מהזוטר ביותר ועד למיועד למנכ"לות. כל אחת ואחד יכול לנצל את פרק הזמן הזה כדי לחזור לעבודה באופן שיבטיח שגם המסע הבא יהיה מהנה ומוצלח, אפילו יותר מזה שקדם לו. וזה כמובן גם האינטרס של המעסיקים.

אגב, אחרי התלבטות וסיוע שלי, ג' החליט לנטוש את תחום המשפטים ונכנס לעולם הניהול בתחום ההייטק, אליו הוא מביא יתרונות רבים מניסיונו המקצועי הקודם. שיהיה לו בהצלחה!

יש לכם שאלות, הערות או הצעות לנושאים לכתיבה? אשמח מאוד לקבל פניות לכתובת ayeletv@kolega-hr.co.il. שלכם, איילת